רע"א 8766/16

תקציר

במקרה דנן של פירוק שיתוף במקרקעין, ביקשו הנתבעים 2 ו-3 רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד מיום 6.10.2016. קודם לכן, במהלך דיון שהתקיים ב-17 ביולי 2016, קבע בית המשפט את סדר עדויות העדים, דבר שהנאשמים מצאו כמעורר התנגדות. לטענתם, הדבר מנוגד לתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן היא מחייבת אותם להציג את ראיות ההגנה שלהם לפני שהתביעה סיימה את עדותה. בתחילה סירבו נאשמים 2 ו-3 להעיד, וכתוצאה מכך בקשתם נדחתה מאוחר יותר ובסופו של דבר נדחתה על ידי בית המשפט באוקטובר. הנתבעים הגישו "בקשה דחופה למתן הנחיות", אך גם זו נדחתה, שכן הבקשה לא עמדה בלוחות הזמנים הפרוצדורליים; בקשות רשות ערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום ההחלטה. בית המשפט ראה בבקשה מאוקטובר רק ניסיון בחינה מחדש של ההחלטה מחודש יולי, ללא כל שינוי מהותי בנסיבות שיצדיק הארכה כזו. למרות צירופו של נאשם חדש, בית המשפט לא מצא הצדקה משמעותית לשנות את צו העדות הראשונית. לפיכך, בקשתם נדחתה בשל איחור, והנתבעים חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪. בית המשפט העליון הדגיש את הצורך להקפיד על מועדים פרוצדורליים, המאפשרים רק נסיבות מוגבלות להארכה, והדגיש את שיקול הדעת של בית המשפט בניהול ההליכים עם התפתחותם. לפיכך, ערעורם של הנאשמים נדחה, והסתיים בהודאה כי ייתכן שהתיק התקדם מאז פסקי הדין המערערים.