ת"א 173/01

תקציר

פסק הדין מאפשר למבקשים להציג ראיות הסותרות את הערכת הוועדה לביטחון לאומי (המל"ל) כי למשיב-התובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 84% בעקבות תאונת עבודה בחודש מאי 1994. הבקשה, שהוגשה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מתקבלת בשל נסיבות חריגות: חלוף חמש שנים בין תאונה קלה לבין נכותו הקשה של התובע, והיעדר התייחסות של המל"ל לקשר הסיבתי בין השניים. ההחלטה מושפעת גם מהסחבת של המבקשים בהגשת בקשתם, תוך החמצת מספר מועדים שקבע בית המשפט. המבקשים רשאים להציג ראיות סותרות, אך פסק הדין מדגיש את פרשנותו המצמצמת של הדין הרלוונטי ואת הנטל המוטל על התובע להצדיק את בקשתו. בית המשפט גם נוזף במבקשים על צירוף מסמכים אישיים רגישים מבלי לפעול לפי הנוהל התקין. פסק הדין מאפשר למבקשים להציג את ראיותיהם, אך השופט מביע אי נוחות מהשיהוי ומדגיש כי קבלת בקשתם אינה מצביעה על כל הצדקה לתביעתם. נקבעה ישיבת קדם משפט כדי לדון במינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי.