בש"א 6309/08

תקציר

ארבע בקשות הוגשו להארכת המועד האחרון להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטות בתי המשפט לפשיטת רגל. כל ארבע הבקשות הוגשו לאחר דחיית ערעורים על אותן החלטות בשל פסיקה קודמת שקבעה את ההליך הראוי לערעורים מסוג זה. הבקשות הוגשו בנסיבות דומות ועל סמך טיעונים דומים. הבקשות התקבלו. בית המשפט הכיר בכך שחלף פרק זמן משמעותי מאז החלטות בית המשפט המחוזי, אך הצדיק את הארכות המעצר בנסיבות המיוחדות של המקרים. המבקשים הגישו תחילה ערעורים מתוך סברה כי זהו המסלול הפרוצדורלי הנכון, אשר נמצא מאוחר יותר כשגוי בעקבות פסק הדין בערעור אזרחי מס' 7829/04. הבקשות הוגשו מיד לאחר דחיית הערעורים, והמשיבים היו מודעים לכך שהמבקשים אינם מקבלים את החלטות הערכאה הנמוכה יותר. זאת ועוד, המשיבים היו שותפים לטעותם של המבקשים באשר לדרך הערעור הראויה ולא יכלו לטעון כי הסתמכו על סופיות ההליך. חשוב לציין כי המשיבים לא הוכיחו כל הסתמכות על איחור הגשת הבקשות או על הנזק הנובע מכך. לבסוף, הורה בית המשפט כי המבקשים יוכלו להגיש את בקשותיהם לחופשה לערעור בתוך 15 יום מיום מתן ההחלטה, והורה למזכירות בתי המשפט לקבל את הבקשות שהגישו המבקשים בע"א 7330/08 וברע"א 7478/08. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.