ת"א 2011/99

תקציר

בפסק דין שניתן ביום 8.5.01 מצא בית המשפט את הנתבעת מס' 2 אחראית לתאונה שאירעה ביום 7.8.97 וגרמה לתובע נזקי גוף. תביעת התובעת כנגד הנתבעת מס' 1 נדחתה. התובע ערער לבית המשפט העליון, אשר בפסק דין שניתן ביום 27.4.03 קבע כי הן מלחי והן מזרחי אחראים לנזקי התובע והחזיר את התיק לבית המשפט קמא על מנת שיקבע את חלוקת האחריות ואת הסעדים המתאימים. לאחר תקופה ממושכת של עיכובים וחילוקי דעות בנוגע לפרשנות פסק דינו של בית המשפט העליון, פסק בסופו של דבר בית המשפט קמא את הפיצויים המגיעים לתובע. בית המשפט מצא כי התובע, שהיה קטין בעת התאונה, סבל מפגיעות גוף משמעותיות, לרבות שיתוק ספסטי קשה בפלג גופו השמאלי, שברים והפרעות קוגניטיביות, וכתוצאה מכך נקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 100%. הפסדי השתכרות העבר והעתיד של התובע פוצו ב-1,600,000 ₪, בעוד הוצאות נסיעה מוגדלות ועזרה מאחרים נפסקו בסך 50,000 ₪ ו-242,250 ₪, בהתאמה. בית המשפט פסק גם לגבי טיפולים רפואיים, והעמיד את הפיצוי על 129,200 שקל, לצד 6,608 שקל הוצאות שנגרמו לו. בנוסף, נפסקו לתובע 360,000 ₪ בגין כאב וסבל. סך כל הסכומים יופחתו על ידי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, כאשר 20% יתווספו לסכום הנותר עבור שכר דירה ומע"מ. פסק הדין הסופי, שניתן בהעדר הצדדים ביום 31.1.2005, חייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסכומים אלה.