ע"פ 4330/12

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור לאחר שבחן ביסודיות את התיק ושמע את טיעוני הצדדים, כמו גם את עמדת שירות המבחן. הוא הדגיש את חוסר הרצון הכללי של ערכאות הערעור להתערב בעונשים של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם נפלה טעות משמעותית או עונש חמור במיוחד בהשוואה למקרים דומים. הכרעת הדין לא מצאה טעויות כאלה בהחלטת בית המשפט המחוזי וקבעה כי העונשים לא חרגו מרמות הענישה הרגילות. שני המערערים, דעאס וזייד, נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות, לרבות הרקע הנורמטיבי הכללי של דע"ש, נכונותו להשתתף בטיפול, הכרה באחריותו ותפקידו של זייד כמסייע, עבר נקי ופוטנציאל שיקומי. למרות השפעת ההליכים על חייהם של המערערים, בית המשפט סבר כי חומרת עונשם ראויה. פסק הדין הדגיש את חשיבות הרתעת עבירות אלימות וקידום יישוב סכסוכים משפטיים, תוך גינוי מעשי המערערים בתקיפה בנסיבות מחמירות שגרמה לחבלות חמורות למתלונן. בית המשפט לא מצא הצדקה לטענות הקשורות לטענות על התנכלות מצד המתלוננת וקבע כי העונשים שהוטלו משקפים כראוי את חומרת העבירות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים הונחו להתחיל לרצות את עונש המאסר שלהם ביום 18.11.2012. השופטים הסכימו עם פסק דין זה, והערות נוספות ציינו את העונש הקל יחסית לאור חומרת העבירות.