עת"מ 38223-10-11

תקציר

העותר, מסתנן שנעצר בגבול ישראל ומצרים, ביקש להאריך את המועד להגשת עתירה נגד החלטת משרד הפנים לגרשו, בטענה שלא קיבל מסמכים כלשהם הקשורים להחלטה ולא היה מיוצג בראיון חשוב. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל שיהוי משמעותי בהגשה. השופט פסק לטובת העותר, והאריך את מועד ההגשה עד למועד ההגשה בפועל. פסק הדין התבסס על המבחן הגמיש יחסית להארכת מועדי הגשה, בהתחשב בהיעדר ייצוגו של העותר, בניסיונותיו למצוא עורך דין ובהיעדר הפגיעה עליה הצביע המשיב. נבחנו עיכובים סובייקטיביים ואובייקטיביים, לצד רמת הפגיעה בשלטון החוק, כאשר השופט הגיע למסקנה כי יש הצדקה לעיכוב, במיוחד בהתחשב בזכות החוקתית לגישה לערכאות ובסיכון הפוטנציאלי לגירוש למדינה מסוכנת. בקשת העותר להארכת מעצר אושרה, והתיק נקבע לדיון.