ת"א 43442-05-22

תקציר

התובעים והנתבעים מתגוררים בבתים משותפים סמוכים. המחלוקת נובעת מכך שהנתבעת שינתה שטח פטיו משותף, הצמוד לשירותי התובעים. השינויים כוללים הוספת גג ודלת, והפיכת הפטיו לחדר נוסף. התובעים טוענים כי שינויים אלה פוגעים באופן מהותי בשימוש הסביר שלהם ובהנאה מרכושם, וגורמים לאי נוחות ומטרד. הם מבקשים צווי הריסה, צווי מניעה ופיצוי כספי. הנתבע טוען מנגד כי השינויים אינם דורשים היתר ואינם מהווים מטרד. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות וערך ביקור באתר, פסק לטובת התובעים. היא קובעת כי מעשיו של הנתבע גרמו להפרעה מוחשית ומהותית לשימוש הסביר של התובעים בדירתם. קירוי הפטיו חוסם את האור והאוורור בחדר הרחצה של התובעים, מה שמוביל לבעיות כמו עובש וריחות. יתר על כן, הפטיו השונה משמש למטרות שונות, כולל אחסון, כביסה, ואולי גם כחלל מגורים, בניגוד לייעודה המקורי של חצר פתוחה. הפרעה מתמדת זו, הכוללת רעש ממכונת כביסה, מצדיקה את בקשות התובעים. עוד מגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם ביצע עבירות בנייה בכך שביצע שינויים בפטיו ללא ההיתרים הנדרשים. אי חוקיות זו תומכת עוד יותר בטענת התובעים. טענת הנתבעת לפקיעת תקופת ההתיישנות נדחית, שכן היא לא הועלתה בכתב ההגנה שלה וחסרת בסיס. לתובעים ניתנים הסעדים הבאים: צווים להריסת הגג והדלת, צו מניעה האוסר על הצבת מכונת כביסה או מייבש כביסה בפטיו ופיצוי כספי בסך 30,000 ₪. בנוסף, הנתבע נדרש לכסות את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, בסך של 10,000 ₪. בית המשפט מדגיש כי מטרתו העיקרית של פסק דין זה היא להפסיק את המטרד וכי הפיצוי הכספי הוא נלווה.