ת"צ 12099-08-16

תקציר

פסק הדין דן בבקשה שהגישו חלק מחברי הקבוצה המיוצגת, אשר ביקשו לעזוב את הקבוצה לפי סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות. המבקשים, שהיו חלק מתביעה ייצוגית ארוכת שנים נגד קלאב הוטל, ביקשו לצאת מהקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה, כדי לנהל תביעה קבוצתית נפרדת משלהם, שכן הם סברו שהסדר הפשרה והתביעה הייצוגית אינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלהם. לטענתם, מאחר שסיימו את ההתקשרות עם קבוצת קלאב הוטלס ואין בכוונתם להשתמש בזכויות הנופש שלהם או לשלם דמי אחזקה עתידיים כלשהם, הסדר הפשרה אינו רלוונטי עבורם. במקום זאת, הם רצו לנקוט בפעולה נפרדת המבקשת ביטול והשבה. המשיבים והתובעים המייצגים התנגדו לבקשה, בטענה כי היה על המבקשים להגיש מכוח סעיף 11 לחוק התובענות הייצוגיות, המאפשר לחברי הקבוצה לעזוב בעת אישור התובענה הייצוגית, וכי הבקשה היא תוצאה של תביעת חשין ואינה קשורה להסדר הפשרה. עוד נטען, כי את הבקשה יזמה חברה עסקית פרטית והיא שירתה את האינטרסים שלה ולא של המבקשים. בית המשפט קבע כי חוק תובענות ייצוגיות קובע שתי נקודות יציאה לחברי קבוצה: הראשונה, לפי סעיף 11, לאחר אישור תובענה ייצוגית, והשנייה, לפי סעיף 18(ו), לאחר הגשת הסדר פשרה לאישור. בעוד סעיף 11 מעניק זכות כמעט בלתי מוגבלת לעזוב, סעיף 18(ו) דורש את אישור בית המשפט ומותנה באישור ההסדר. בית המשפט מצא כי בקשת המבקשים, במהותה, ביקשה להותיר את הקבוצה כולה והייתה צריכה להיות מוגשת לפי סעיף 11, שכן היא התבססה על חוסר שביעות רצונם מהתביעה הייצוגית ולא מהסדר הפשרה. זאת ועוד, טענת המבקשים כי טענת חשין מבוססת על נימוקים שונים מאלה של התובענה הייצוגית לא הייתה משכנעת, מה גם שחלק מהמבקשים היו תובעים מקוריים בתובענה הייצוגית. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי עזיבת המבקשים את הקבוצה המיוצגת מותנית באישור הסדר הפשרה. מאחר שההסדר טרם אושר, נדחתה הבקשה לעזוב את הקבוצה. המבקשים יורשו לעזוב אם הסדר הפשרה יאושר, אך אם לא, בקשתם תבוטל. בית המשפט לא הורה על הוצאות, ולמבקשים נמסר כי הם יכולים להגיש בקשה חוזרת לפי סעיף 11 במידת הצורך. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ומיום 28.8.16.