ע"א 1156/92

תקציר

בסכסוך חוזי שראשיתו בעבודות שיפוץ בשנת 1991, ביקשה מדינת ישראל מבית המשפט הנחיה לקבוע מי מבין שבעת התובעים יקבל תשלום בסך 96,462.57 ₪ ממשרד הביטחון. התיק נסב סביב פרשנות שיק וקדימות הזכויות לעניין המחאת חוב וצו עיקול זמני. השופטת רות שטרנברג-אליעז קבעה כי מאחר שצו העיקול הזמני לא אושר בפסק הדין, אין לו תוקף. יתר על כן, נקבע כי השיק המדובר הוא המחאת זכות מוחלטת, הגוברת על צו העיקול. עוד הציעה השופטת שטרנברג-אליעז כי המחאת החוב נופלת תחת הקטגוריה של משכון, הטעונה רישום אצל רשם המשכונות. עם זאת, השופט ד' בר אופיר והשופט א' אבן ארי הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי בחירתם המכוונת של המערערים שלא לבקש אישור לצו העיקול הזמני עיקלה את תביעתם. בית המשפט החליט לדחות את הערעור, תוך שהוא מורה למערערים לשלם לבנק המשיב שכר טרחה ולהותיר את הוצאות הצדדים עצמן ללא שינוי.