בד"מ 10/10

תקציר

פסק הדין משרטט סכסוך כספי בין קובי פרץ (המתלונן) לאהוד לוי, במסגרתו לוי חייב לפרץ כספים עבור סחורה שסופקה לו. שני הצדדים נפגשו במשרדו של ראובן חנילון, מקבל החוב במקרה זה, כדי לנהל משא ומתן על תוכנית פירעון החוב. חניילון הציע לתת לפרץ "צ'ק ביטחוני" כעירבון, ובתמורה יחזיר לו פרץ את הצ'קים של לוי. פרץ נענה והחזיר את הצ'קים ללוי, אך האחרון לא הצליח לפרוע את חובו. גם הצ'ק הביטחוני מעולם לא נפדה. פרץ הגיש תלונה נגד חניילון על כך שנתן לו צ'ק ביטחוני על חשבון הנאמנות שלו, וחניילון לא השיב לו. בית הדין המשמעתי הרשיע את חניילון בשני סעיפים. ראשית, על הפרת הכלל לפיו אסור לעורכי דין לערוב אישית לעניין שבטיפולם - עבירה לפי כלל 10 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). שנית, בגין אי מענה לתלונה שנשלחה אליו, הנחשבת בלתי אתית ומהווה הפרה של כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין בבתי דין משמעתיים). בגזר הדין התחשב בית המשפט בחומרת העבירות, בנסיבותיו האישיות של מקבל העבירה ובאינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס ההליך המשמעתי. כתוצאה מכך, נגזרו על מקבל הסיוע 20 חודשי השעיה בפועל מלשכת עורכי הדין, החל מתום ריצוי עונשו הנוכחי. בנוסף, הוטל עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, מותנה בכך שהמקבל לא יבצע עבירות נוספות בתוך שנתיים מיום סיום השעייתו בפועל.