ת"א 1322/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת פיצויים שהגישו בעלי 12 דירות וקוטג'ים במודיעין נגד חברת שיכון בע"מ, החברה שמכרה להם את הדירות, בגין ליקויים שהתגלו בדירות הן בשטחים המשותפים והן בדירות הפרטיות, וכן באי מתן עליית גג לרוכשים כמובטח. במהלך המשפט התברר כי החברה אכן לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הרוכשים בנוגע לעליות הגג, שכן לא היו לה זכויות בנייה מספיקות על פי התב"ע. כתוצאה מכך תוקנה התוכנית, והחברה קיבלה את הזכות לבנות עליות גג, אך תהליך זה גרם לעיכוב ממושך. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי החברה התחייבה לספק להם עליות גג וכי הפרוספקטים, המפרט והתשריט היוו חלק בלתי נפרד מהחוזה, אותו הפרה החברה. עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעים כי הם זכאים לעליית גג של 45 מ"ר בגובה מינימלי של 1.8 מטר, שכן הראיות אינן תומכות בכך. השופטת קבעה את גובה הפיצוי בגין האיחור במסירת עליית הגג, וקבעה כי התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין העיכוב בשימוש בעליית הגג, היטל ההשבחה והתשלום למינהל מקרקעי ישראל, אך לא בגין הנזק הקבוע. באשר לליקויי בנייה בדירות, קיבלה השופטת את חוות דעת המומחה שהוגשה על ידי בית המשפט, אשר העריכה את עלות התיקונים הנדרשים בכל דירה, והורתה לנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין ליקויים אלה, לרבות העלאה של 40% + מע"מ בגין ביצוע העבודה באופן פרטי, שכן התובעים נאלצו לתקן את הליקויים בעצמם לאחר שהנתבעת לא עשתה זאת תוך זמן סביר. עוד הורה השופט לנתבעת לשלם לכל משפחה שבבעלותה קוטג' 20,000 ₪ ולכל משפחה בעלת דירה רגילה 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. השופטת דנה בכל דירה בנפרד ופירטה את הנזקים שנגרמו לכל משפחה, תוך התחשבות בתיקונים שניתן או לא ניתן היה לעשות, וקבעה את גובה הפיצוי לכל תובע בהתאם. לבסוף הורה השופט לנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שנקבעו על סך של 250,000 ₪ + מע"מ, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין.