LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 68525-02-26

פסק-דין מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך68525-02-26
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך24 ביוני 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאינטרה (פיד-יו לשעבר (בע"מ) נ. הופה דיגיטל בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםאביגיל כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שבאו לידי ביטוי במידע שסופק: **ניתוח משפטי: רע"א 68525-02-26 פיד-יו בע"מ ואח' נ' הופה דיגיטל בע"מ ואח'** **1. המסגרת המשפטית: סעיף 353א' לחוק החברות ותכליתו** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה בקשה לחיוב חברה בע"מ ("הופה דיגיטל") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999. סעיף זה קובע, כעיקרון, כי חברה בע"מ, שהיא תובעת, עשויה להיות מחויבת בהפקדת ערובה מספקת להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם כן הוכיחה כי ביכולתה לשלם את ההוצאות אם יזכה בדין, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות חיובה בערובה. * **תכלית הסעיף (כפי שהודגשה בפסיקה):** תכליתו העיקרית של סעיף 353א' לחוק החברות, כפי שפורטה בהרחבה על ידי כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ, הינה "להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים". כלומר, מטרת הסעיף היא להגן על הנתבע מפני מצב בו יזכה בדין, אך לא יוכל לגבות את הוצאותיו מחברה חסרת יכולת כלכלית. **2. העקרונות המנחים לבחינת בקשה לחיוב בערובה (המבחן התלת-שלבי)** פסק הדין מציג ומיישם את המבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה לבחינת בקשה לחיוב תובע (חברה) בהפקדת ערובה להוצאות: * **שלב ראשון: בדיקת יכולת כלכלית:** נבחן האם התובעת (במקרה זה, הופה דיגיטל) יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה לזכות הנתבע אם יזכה בדין. בשלב זה נלקחים בחשבון מצבה הכלכלי של התובעת, סכום התביעה, מהות ההליך, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה. * **שלב שני: נסיבות מצדיקות פטור:** אם לא עלה בידי התובעת להוכיח את יכולתה הכלכלית, נבחן האם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. * **שלב שלישי: קביעת גובה הערובה:** במידה ונמצאה עילה לחיוב בערובה, ייקבע גובהה. **3. חידוש משפטי ודגש פסיקתי: החזקה שחיוב חברה בערובה הוא הכלל** אחד העקרונות המרכזיים שבית המשפט המחוזי מדגיש בפסק דינו, ומהווה חידוש או חידוד של ההלכה הפסוקה, הוא שהטלת ערובה על חברה תובעת היא **הכלל**, והפטור מחיוב בערובה הוא **החריג**. * **ההלכה הפסוקה:** לאור תכלית הסעיף, נקבע כי במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה היא הכלל. הדבר נובע מאחריותה המוגבלת של חברה בע"מ, המונעת מהנתבע לגבות חובות מבעלי מניותיה באופן אישי, אלא אם כן קיימת עילה מיוחדת לכך. * **נטל ההוכחה:** בהתאם לעקרון זה, נטל ההוכחה מוטל על החברה התובעת להוכיח כי ביכולתה לשאת בהוצאות, או כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור. זאת, בניגוד לגישה שניתן היה להבין מבית המשפט קמא, אשר נטה להעביר את הנטל למבקשים (הנתבעים שכנגד) להוכיח את מצבה הכלכלי הרעוע של הופה דיגיטל. **4. ביקורת על החלטת בית משפט השלום וההתערבות השיפוטית** בית המשפט המחוזי מצא כי החלטת בית משפט השלום חרגה מהדין ומההלכה הפסוקה, ומשכך, התערב בה. * **כשלים בהחלטת בית משפט השלום:** * **אי-בחינת היכולת הכלכלית:** בית המשפט קמא לא בחן את מצבה הכלכלי של הופה דיגיטל, כפי שהיה עליו לעשות בהתאם לשלב הראשון של המבחן התלת-שלבי. הופה דיגיטל לא הציגה כל ראיה או מסמך המעידים על מצבה הכלכלי. * **היפוך נטל ההוכחה:** בית המשפט קמא התעלם מכך שהנטל להוכחת יכולת כלכלית מוטל על החברה התובעת, ופנה לבחון נסיבות שאינן רלוונטיות בשלב ראשון (כמו סיכויי ההליך). * **התייחסות לקיומה של חברה תובעת:** בית המשפט קמא התייחס לקיומה של חברה בע"מ כתובעת בתביעה הראשית כנסיבה המצדיקה פטור. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, וקבע כי זהות התובעת בתביעה העיקרית אינה רלוונטית לבחינת זכותה של הנתבעת שכנגד לבקש חיוב בערובה. * **התעלמות מקיומם של תובעים פרטיים:** בית המשפט קמא התבסס על קיומם של תובעים שכנגד פרטיים (המשיבים 2-3) כראיה לכך שאין חשש כלכלי אמיתי. בית המשפט המחוזי קבע כי אין בכך כדי לשנות את הכלל, במיוחד כאשר התובעים הפרטיים לא ערבו להוצאות החברה. כמו כן, נדחתה הקביעה הגורפת כי אם תידחה התביעה, כולם יישאו בהוצאות "ביחד ולחוד", שכן ייתכן שרק החברה תחויב. * **התערבות ערכאת הערעור:** על אף שהחלטה בעניין הפקדת ערובה נחשבת דיונית-ניהולית, בית המשפט המחוזי סבר כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים בהם יש להתערב, בשל פגיעה לכאורה בהלכה הפסוקה ובזכויות הדיוניות של המבקשים. **5. סוגיות נוספות שעלו בפסק הדין:** * **זכות הגישה לערכאות:** בית המשפט מצא שיש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין זכות הקניין של הנתבע. הדגש הוא שזכות הגישה לערכאות אינה זכות אבסולוטית, וניתן להגבילה במידה הנדרשת להבטחת הליך הוגן ויעיל. * **עוולות מסחריות והסכם הפרדות:** העובדה שהתביעה והתביעה שכנגד עוסקות בעוולות מסחריות ובנזקים הדדיים הנובעים מהפרת הסכם הפרדות, מלמדת על יריבות עסקית ממשית, אך אינה מבטלת את הצורך להבטיח את תשלום ההוצאות אם התביעה תידחה. **6. סעד וסיכום** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את החלטת בית משפט השלום, והורה לו לתת החלטה חדשה ומנומקת בבקשה לחיוב ערובה. בנוסף, חויבו המשיבים בהוצאות המבקשים. **סיכום העקרונות המשפטיים והחידושים:** * **עיקרון החזקה:** חיוב חברה בע"מ תובעת בערובה להוצאות הנתבע הוא הכלל, והפטור הוא החריג. * **נטל הוכחה:** הנטל מוטל על החברה התובעת להוכיח את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות. * **מבחן תלת-שלבי:** יש ליישם את המבחן התלת-שלבי לבחינת בקשה לחיוב בערובה, תוך התמקדות ראשונית ביכולת הכלכלית. * **אי-התערבות שיפוטית:** ערכאת הערעור תתערב בהחלטות דיוניות רק במקרים חריגים של חריגה מהדין או עיוות דין. * **איזון אינטרסים:** יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. * **זהות התובע:** זהות התובעת בתביעה העיקרית אינה משפיעה על זכות הנתבעת שכנגד לבקש חיוב בערובה. * **תובעים נוספים:** קיומם של תובעים נוספים אינו מבטל אוטומטית את הצורך בחיוב בערובה, במיוחד אם אינם ערבים להוצאות.

חקיקה מקושרת

חוק החברות

רע"א 68525-02-26 אינטרה (פיד-יו לשעבר (בע"מ) נ. הופה דיגיטל בע"מ, מחוזי (24.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית