ע"ו 23290-07-20

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה במשיב הסובל מסכיזופרניה והתמכרות לסמים, ואושפז בכפייה במסלול הפלילי לאחר שביצע מעשה מגונה. הסוגיה העומדת על הפרק היא תנאי אשפוזו של המשיב ובפרט בדבר האפשרות להעניק לו חופשה לצורך קבלת טיפול רפואי נאות, לרבות טיפול קרימינולוגי-מיני. מסוכנותו של המשיב לאחרים נחשבת כיום נמוכה, והשופטת קובעת כי יש לאפשר למשיב לקבל טיפול הולם, שבמקרה זה יכול לכלול יציאה מבית החולים בתנאים מסוימים לצורך קבלת טיפול בחוץ. השופטת מדגישה את חשיבות הטיפול בגורמי השורש של בעיות המשיב, הכוללות הן מחלת נפש והן שימוש בסמים, ואת הצורך בגישה הוליסטית לטיפול במשיב. השופט מכיר בחומרת העבירה אך מדגיש כי אין לראות במשיב עבריין. הם גם מדגישים את חשיבות הכבוד והחירות, במיוחד בהקשר של אשפוז כפוי, ואת הצורך שהטיפול הניתן יהיה מוצדק ולטובת המטופל. תפקידה של הוועדה הפסיכיאטרית לפקח על עניינו של המטופל נדון, לרבות סמכותה לקבל החלטות על חופשתו, העברתו למרפאה או שחרורו. השופט מציין כי להחלטות הוועדה משקל רב וככלל, בית החולים צריך לפעול לפיהן. באשר למקרה הספציפי, קובעת השופטת כי יש להביא את עניינו של המשיב בפני הוועדה הפסיכיאטרית בתוך 21 יום, וכי על הוועדה להחליט בעניין הסדרת מתן הטיפול למשיב, בין אם במסגרת בית החולים ובין אם באמצעות חופשות ייעודיות. החלטה זו מתקבלת לטובת טובת המשיב ובמטרה להחזירו בסופו של דבר לחיים בקהילה. חשוב לציין כי השופטת מדגישה כי זכותו של המשיב לקבלת טיפול רפואי נאות, לרבות טיפול קרימינולוגי-מיני, היא זכות אדם המעוגנת בזכותו של המשיב לחיים ולכבוד.