ת"א 3440/01

תקציר

התובעת, הגב' דוריס רפאלי, אלמנתו והיורשת היחידה של מר מאיר רפאלי ז"ל, יחד עם שני בניה, אבי ועזרא רפאלי, ביקשו לרכוש מהנתבעים נכס במתחם המכונה "שול אגריפס" בירושלים, לצורך הקמת עסק. ב-16 בספטמבר 1996 מילאו בני הזוג רפאלי טופס הרשמה ושילמו מקדמה בסך 10,000 ₪. התמורה הכוללת נקבעה על 308 אלף דולר. המשא ומתן בין הצדדים הסתיים וב-13 בנובמבר 1996 נחתם החוזה על ידי אביה של רפאלי, שרכש עשרה מחסנים בקומה הראשונה וחנות אחת בחלק העליון של הבניין באמצעות אחד עשר חוזים נפרדים אך זהים. על פי החוזים, הנתבעים היו אמורים למסור את החזקה בנכס עד ליום 31.12.97, אך לא עשו כן גם לאחר תום תקופת החסד. מספר ניסיונות מסירה סוכלו בשל טענות של בני הזוג רפאליס בדבר ליקויים בנכס. בהמשך גילו בני הזוג רפאלי כי ייעוד הנכס אינו מתאים לשימושם המיועד, והם ביקשו לבטל את החוזה. הנתבעים טענו כי הביטולים נבעו משיקולי כדאיות כלכלית. בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה כל עילה שתאפשר לה לבטל את החוזה כדין, וכי שני הצדדים אשמים בהפרת החוזה. לפיכך, נדחתה תביעתו העיקרית של התובע. באשר לתביעה שכנגד של הנתבעים, קבע בית המשפט כי היא לא הוכחה, וגם היא נדחתה. בית המשפט הורה לנתבעים להשלים את בניית החנות בתוך 60 יום ולמסור את הנכס לתובע עם השלמתו, ולאחר מכן ישלם התובע את יתרת התמורה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הפרות לא יסודיות. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפטיות שלו.