תא"מ 38586-10-18

תקציר

השופט דחה את בקשת הנאשם לדחות את הדיון בשל היעדר אישור רפואי תקף, והדגיש כי לנאשם הייתה הודעה מספקת על ההחלטה והוא לא עמד בה. השופט הדגיש את הדחיות הקודמות הרבות, רובן יזומות הנאשם, ואת ההיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה של התיק. ההחלטה גם הדגישה סתירה משמעותית בעדותו של הנאשם, המעידה על חוסר אמינות. לאור הזלזול של הנאשם בבית המשפט וסיכויי ההגנה הקלושים להצליח, דחה השופט את הבקשה ואישר את פסק הדין הקיים. הנתבע חויב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע. החלטה סופית זו, שהתקבלה בהיעדר שני הצדדים, הדגישה את אחריותו של הנתבע להתייצבות לדיון ואת ההשלכות של אי נוכחות.