ה"פ 35693-12-09

תקציר

פסק הדין דן בערעור על חוק ההבראה, המטיל היטל על מעסיקי עובדים זרים. המערערת, שהיא מעסיקה זרה, טוענת כי אין להחיל עליהם את החוק, שכן הוא נועד לפגוע במעסיקים מקומיים בלבד. עוד הם טוענים כי עובדיהם אינם עובדים זרים אלא מומחים בתחום החציבה והכרייה, שהעסקתם אינה פוגעת בעובדים מקומיים. לבסוף, הם טוענים כי אין לראות בחלק מעובדיהם עובדים זרים משום ששהו בישראל למעלה מ-183 ימים ויש לסווגם כתושבים. עם זאת, השופט מסיק כי הגדרת החוק למעסיק ברורה וכוללת מעסיקים זרים. השופטת מדגישה כי מטרת החוק היא לצמצם את התמריץ להעסקת עובדים זרים בכלל, ושינויו יחטיא את תכלית החוק. באשר למומחיות העובדים, מציינת השופטת כי אין ראיות לכך שכל העובדים הם מומחים או שעובדים מקומיים לא יכלו לבצע את אותן משימות. השופט דוחה גם את הטענה בדבר מעמד התושבות של העובד, ומסכים עם פסק דין קודם כי ההתייחסות לחוק עובדים זרים מבהירה את המושג עובד זר. משכך, קובעת השופטת כי הערעור נדחה, ועל המערערת לשלם את ההיטל כאמור בדרישות, בצירוף הוצאות נוספות בסך 15,000 ₪ למשיב.