ע"א 6989/19

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת למספר ערעורים וערעורים נגדיים בתיק אזרחי. הערעורים מבקשים לערער על ממצאיו של בית משפט קמא, אך ערכאת הערעור קבעה כי אין מקום לדחות את מסקנותיו העובדתיות של בית משפט קמא, התומכות אף הן בקביעותיו המשפטיות. ערכאת הערעור לא מצאה טעויות דין בפסיקתו של בית משפט קמא ועל כן נדחים הערעורים והערעורים שכנגד. לגופו של עניין, אישר בית המשפט לערעורים את קביעותיו של בית משפט קמא בעניין אחריות קבלנית והיעדר רשלנות מצד עו"ד בר-טל. עוד נקבע כי הוכחת הפרה אינה מזכה אוטומטית את הנפגע בפיצוי כספי אלא אם כן הוכח הנזק בוודאות סבירה. מאחר שהרוכשים לא הביאו ראיות מספיקות לנזקיהם כתוצאה מהליכי הרישום, ניתן היה לפסוק להם רק פיצויים שאינם דורשים הוכחה, כגון פיצוי מוסכם ונזק לא ממוני. עוד קבע בית המשפט כי הכונסים זכאים לגמול בגין עבודתם, ולא התערב בהחלטותיו של בית משפט קמא בעניין שכר הטרחה שנפסק, למרות שהכיר בכך שהשיעורים נראים גבוהים. כמו כן, נדרש עו"ד בר-טל להשיב חלק משכר הטרחה המוסכם ששילמו הרוכשים, שכן חלק ניכר מהעבודה בוצע בסופו של דבר על ידי כונס הנכסים. בית המשפט הצדיק זאת בהפעילו את סעיף 4(א)(2) לחוק חוזה חוזי. לבסוף, הסכים ערכאת הערעור עם החלטתו של בית משפט קמא לחייב את יורשי הקבלן ביתרת שכר הטרחה. כתוצאה מכך, כל הערעורים והערעורים שכנגד נדחים, ולא ניתן צו הוצאות בבית הדין לערעורים. פסק דין זה ניתן ביום 13.7.2021.