בג"צ 6924/00

תקציר

פסק הדין דן במינויים משפטיים של שרים בממשלת ישראל בעקבות התפטרותם של מספר שרים. העתירות, בג"ץ 6924/00 ובג"ץ 7282/00, מטילות ספק בחוקיות מינויי ראש הממשלה לתפקידי השרים המתפטרים ללא אישור הכנסת. לטענת העותר, בפני ראש הממשלה עומדות שתי אפשרויות בעת התפטרותו של שר: או למנות מחליף זמני או למנות שר קבוע באישור הכנסת. המשיבים טוענים כי בפני ראש הממשלה עומדות שתי האפשרויות, ושתיהן אינן סותרות זו את זו. בית המשפט העליון מסכים עם המשיבים בקובעו כי מחוקי היסוד המסדירים את המינויים אין משמעה כי אפשרות אחת פוסלת את האחרת. בית המשפט מפרש את החוקים כמספקים לראש הממשלה דרכי פעולה חלופיות. הוראת השעה הקבועה בסעיף 36 לחוק-יסוד: ראש הממשלה יכול להפעיל את הממשלה אם הוא מבקש פתרון זמני, מוגבל בזמן. עם זאת, אם ראש הממשלה שואף לשינוי של קבע, הוא רשאי לבחור בשינוי פנימי של תפקידי השרים לפי סעיפים 39(א)(1) ו-39(א)(2) לחוק היסוד, שאינו טעון אישור הכנסת. פסק הדין מדגיש את אופי המשטר בישראל בשיטה הפרלמנטרית, המחייבת את אישור הכנסת למינויי שרים. עם זאת, היא מגיעה למסקנה כי פעולותיו של ראש הממשלה במקרה זה היו חוקיות, והעתירות נדחות. השופטת חשין והשופטת דורנר מסכימים, כאשר האחרונה מוסיפה שיקול בדבר הדרישה לאישור הכנסת למינוי שרים לאחר הקמתה הראשונית של הממשלה.