עת"מ 4329/07

תקציר

העותר, שלא צלח במכרז לאספקת כבלי חשמל מנחושת לחברת החשמל, מערער על החלטת ועדת המכרזים של חברת החשמל להעניק את המכרז לחברה אחרת, סינרג'י. המכרז חולק לשני שלבים, כאשר השלב הראשון הוא הערכה טכנית והשלב השני הוא הצעה כספית. העותרת עברה את השלב הטכני אך גברה על סינרג'י בשלב הפיננסי. עם זאת, טוענת העותרת כי היה מקום לפסול את הצעתה של סינרג'י בשל פגמים במסמכים שהוגשו ואי עמידה בתנאים לקבלת העדפה לטובין המיוצרים בישראל. בית המשפט פותח בהתוויית העקרונות הכלליים של דיני המכרזים, הכוללים שמירה על טוהר המידות, השגת תוצאות מיטביות ומתן זכויות שוות בהתקשרות עם רשויות מנהליות. בעוד עקרון השוויון הוא אבן יסוד בהליכי מכרז, ישנם מצבים בהם ניתנת עדיפות למתחרים ספציפיים, כגון יצרנים מקומיים. לאחר מכן מתייחס בית המשפט לסוגיות הספציפיות שהעלה העותר. היא מוצאת כי הפגמים בהצעת סינרג'י הם טכניים באופיים ואינם מצדיקים פסילה, מה גם שחברת החשמל ציינה במפורש כי היא רשאית לוותר על פגמים מסוימים. בנוסף, בית המשפט קובע כי חישוב הרכיב המקומי בהצעת סינרג'י נעשה באופן סביר וכי הסתמכותה של חברת החשמל על חוות דעתם של רואי החשבון שבחנו את הנתונים הייתה ראויה. מטרת עידוד הייצור המקומי והיעדר הגדרה ברורה בתקנות תומכים בגישה זו. גם טענות העותרת בדבר פרשנות התקנות וחישוב הרכיב הישראלי בהצעתה של סינרג'י נדחות. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת ועדת המכרזים להעניק את המכרז לסינרג'י הייתה סבירה ודוחה את העתירה. העותר מחויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט.