ת"פ 17915-05-12

תקציר

הכרעת הדין מקבלת את בקשת הנאשמים להפריד את האישומים המיוחסים להם לשני משפטים. האישום הראשון מתייחס להפרת צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, אשר?? הנאשם נמנע מליצור קשר עם קטינים, בעקבות עבירות מין קודמות שביצע הנאשם בקטינים. צו הפיקוח גם הרחיק את הנאשם ממקומות בהם מבקרים קטינים, לרבות גן ציבורי הסמוך לביתו. האישום השני מתייחס למעשים מגונים המיוחסים לנאשם לפי חוק העונשין. התביעה סירבה להפרדת המשפטים, בטענה כי יש להעמיד לדין את שני האישומים יחד, שכן מדובר באירוע אחד. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשם, והכיר בכך שבעוד שהתביעה בחרה להגיש כתב אישום נגד הנאשם בגין שני האישומים יחד, ניתן להפריד ביניהם ללא מכשולים עובדתיים או מעשיים. פסק הדין מבוסס על ההבנה כי משפט מאוחד יפגע בנאשם, שכן ידיעתו המוקדמת של השופט על עברו הפלילי של הנאשם והפרת צו הפיקוח לאחרונה עלולה להשפיע על יכולתו של השופט להעריך באופן הוגן את הראיות שהוצגו באישום השני. החשש הוא שהשופט עלול לאפשר באופן לא מודע לעברו של הנאשם להשפיע על פרשנותו לראיות הקשורות לאישום במעשה המגונה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי הפרדת האישומים לא תפגע באופן משמעותי בהליך השיפוטי ולא תיצור רושם מטעה, ובמקרה חריג זה יש צורך להבטיח שהנאשם יזכה למשפט הוגן. טענות המדינה נגד ההפרדה, המבוססות על יעילות ותקדים פוטנציאלי, לא נחשבו משכנעות דיין כדי לגבור על הצורך לשמור על מראית עין של צדק ולהבטיח משפט הוגן לנאשם. לפיכך, הנאשם יועמד לדין בגין הפרת צו הפיקוח במשפט הנוכחי, ואילו האישום במעשה מגונה יישמע במשפט נפרד בפני שופט אחר, שלא יודיע לו על הרשעותיו הקודמות של הנאשם או על הרשעתו החלקית במשפט הנוכחי.