ה"פ 49879-11-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פסק דין שפסק לטובת המבקשים, וקבע כי המשיבים חסמו שלא כדין מעבר פרטי. פסק הדין חייב להחזיר את המעבר לקדמותו, שכן המשיבים נצטוו להרוס את מבני החסימה ולהחזיר את המצב לקדמותו. עם זאת, מאחר שהמשיבים בנו גם קירות תמך, שחזור המצב הקודם המדויק אינו אפשרי. לפיכך, בית המשפט מחליט כי השחזור צריך להיות "ביצוע משוער" של המעבר המקורי, עם שינויים קלים כדי להתאים את השינויים שנגרמו על ידי קירות התומך, להבטיח את בטיחות המעבר. המבקשים ביקשו לפטור אותם מתשלום חלקם בהוצאות המומחה, אך בית המשפט דחה את בקשתם והבהיר כי המומחה מונה במשותף על ידי שני הצדדים ושירת את שני האינטרסים. בית המשפט התייחס גם לבקשת המבקשים לפסול את דו"ח המומחה, וסירב לו שכן מדובר בדו"ח ראשוני בלבד ואינו נושא את חתימת המומחה. עם זאת, בית המשפט הכיר בצורך בהוראות מדויקות יותר עבור המומחה והורה לשני הצדדים לקבל גישה שווה לעבודתו של המומחה. בית המשפט קבע לוח זמנים מוגדר להשלמת עבודת התכנון, איחד את אבני הדרך השנייה והשלישית והעריך כי לא יעלה על 45 יום. עם השלמתו נצטוו המשיבים להתחיל לאלתר בשיקום המעבר הפרטי. בית המשפט גם הורה למומחה להכין הצעת מחיר מעודכנת שתתמקד בחלופה שנבחרה, תוך הסרת כל העלויות הקשורות לקבלת היתרים, ולהציג אומדנים מעודכנים לעלויות הביצוע, שעמדו כיום על סכום לא ריאלי של 1.5 מיליון שקל. בנוסף, ציין בית המשפט כי אם השלב התכנוני הסופי שהציע המומחה אינו מתאים, הוא ימנה מתכנן אחר שיבטיח ביצוע יעיל ומהיר של פסק הדין. בקשת המשיבים לפיצויים בגין סבלם של המבקשים נדחתה, שכן היא לא הייתה רלוונטית לבקשת הביזיון. לבסוף, בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים והורה למזכירות להעביר את ההחלטה לשני הצדדים.