ה"פ 8/76

תקציר

המבקשים, שולמית, אורה ורבקה, ביקשו להכריז על המשכון על ביתם כחסר תוקף. על ההתחייבות חתם בעלה של שולמית, יעקב, לפני מותו, באמצעות ייפוי כוח שניתן לבנם, זבולון. המבקשים טענו כי ייפוי הכוח היה מוגבל בהיקפו וכי זבולון חרג מסמכותו. עוד טענו כי הבנק היה מודע או היה עליו להיות מודע למגבלה ולכן המשכון אינו תקף. בנוסף, הם טענו כי שולמית היא הבעלים של מחצית הבית מכוח חזקת השותפות בין בני זוג, ולכן המשכון צריך לחול רק על מחצית הזכויות בבית. הבנק המשיב טען, כי התביעה התיישנה ודינה להידחות, כי זבולון לא חרג מסמכותו וכי מילא את חובת הגילוי שלו כלפי יעקב. בית המשפט מצא כי התביעה אינה מיושנת וניתן לבחון אותה. עוד נקבע כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שסמכותו של זבולון הייתה מוגבלת, וכי הבנק לא התרשל בבחינת היקף ייפוי הכוח, במיוחד לאור העובדה שמדובר בייפוי כוח כללי שניתן לבן משפחה קרוב. לפיכך, נדחתה הטענה כי הסכם המשכון אינו תקף. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתה של שולמית כי חזקת השותפות מזכה אותה במחצית הבית. כתוצאה מכך, ניתן היה לממש את התחייבות הבנק רק על מחצית הבית. המבקשים חויבו לשלם את הוצאות הבנק בסכום מופחת של 7,000 ₪.