ה"פ 19979-06-10

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך קרקעות מורכב בין בני המשפחה. מגרש 51, בבעלות משותפת של פאדיל, פיאד ועומר אבו אל-חוף, עמד במרכז המחלוקת. לפדיל, שבנה על הקרקע נכס למגורים, היה בן, המבקש, שהתגורר בה כל חייו. בין ילדיהם של פאדיל ופיאד התגלע סכסוך בנוגע לבנייה בחלקה סמוכה. הדבר הוביל את המבקש לרכוש את מניותיו של עומר אבו אל-חוף, תוך הבטחת רוב של 3/4 בקרקע. עם זאת, לאחר מותו של עומר חתמו יורשיו על הסכם חלוקת עזבונו, הסותר את המכירה למבקש. המבקשת טענה כי המשיבים הפרו את הסכם המכר ופעלו במרמה, בעוד שהמשיבים טענו כי חתימותיהם הושגו במרמה. בית המשפט פסק לטובת המבקשת, והגיע למסקנה כי הסכם המכר תקף, והמשיבים אכן פעלו במרמה. השופטת הכריזה על הסכם חלוקת העיזבון כבטל וקבעה כי המבקשת זכאית להירשם כבעלת המניות של המשיבים 1 ו-2, בהיותם אלמנתו ונכדו של עומר, בהתאמה. בנוסף, השופט הורה למשיבים לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המבקש ואת שכר טרחת עורך דינו והורה למזכירות להשיב את הפיקדון של המבקש. פסק הדין הכריע למעשה את המחלוקת, תוך הדגשת תוקפה של תביעת המבקש על הקרקע.