בג"צ 1380/02

תקציר

העותר, יונתן בן-ארצי, ביקש פטור משירות צבאי חובה מטעמי מצפון. בקשתו נדחתה על ידי הוועדה שמונתה לדון בפטורים כאלה, מה שהוביל אותו לעתור לבג"ץ. בית המשפט קבע כי הקביעה של סרבנות מצפון היא סובייקטיבית ומבוססת על אמון, והעותר לא הצליח להוכיח כי החלטת הוועדה לא הייתה תקינה. בית המשפט דחה את הטענות בדבר הפטורים הנדירים של הוועדה, הרכבה של שלושה אנשי צבא והיעדרו של עורך דינו של העותר במהלך הדיונים, ומצא אותם סבירים. הטענה העיקרית התמקדה בכך שהחלטת הוועדה אינה סבירה, וגם אותה דחה בית המשפט, בציינו כי ניתן היה להגיע למסקנה אחרת, אך החלטת הוועדה לא הייתה שגויה דיה כדי להצדיק ביטול. השופט הכיר בקושי להכריע בסרבנות מצפון ובצורך של צעירים ישראלים לשרת, ובסופו של דבר לא מצא פגם בהחלטת הוועדה ודחה את העתירה. פסק דין זה מחזק את הרף הגבוה לערעור על החלטות פטור ושומר על שיקול דעתה של הוועדה בישראל.