ת"א 45710-12-22

תקציר

בית המשפט מצא כי הרטיבות בדירת התובע נגרמה משני מקורות: דירת הנתבע, וכשלי איטום בחדר האמבטיה של התובעת, עם השפעה שווה מכל אחד מהם. מומחה בית המשפט, שחוות דעתו קיבלה משקל רב, קבע כי הרטיבות חדרה מדירת הנתבע לדירת התובע, מסקנה שלא סתרה והותירה רושם אמין. בתוך כך, גם עדותו של התובע לגבי כיוון הרטיבות הייתה משכנעת. טענת הנתבעת כי טענות התובעת אינן ישימות נדחתה, כמו גם טענתו כי היה עליה להפנות את תביעתה כנגד החברה היזמית שבנתה את הדירות, שכן אחריותה של הנתבעת לא פחתה מאחריותה האפשרית של החברה. נטל ההוכחה נפל על הנתבע לשכנע את בית המשפט כי לא התרשל, דבר שלא עשה. זאת ועוד, כל מחדל מצד החברה היזמית לא פטר את הנתבע מאחריותו לנקוט באמצעים להפסקת הרטיבות בדירתו. בסך הכל על הנתבעת לפצות את התובע בסך 154,492 ₪, מתוכם 100,000 ₪ עבור דיור חלופי במהלך התיקונים, 27,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד ומחצית מהוצאות המשפט של התובע. הפרשי ריבית והצמדה ייקבעו כאמור.