תלה"מ 53556-05-18

תקציר

פסק דין זה מתווה את פסק הדין בסכסוך כספי בין בני זוג מתגרשים, שחל עליו חוק יחסי ממון. החוק קובע כי בעת התרת נישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי נכסיהם המשותפים, למעט חריגים מסוימים. בני הזוג הסכימו למנות רואה חשבון שיעריך את שווי החברה שלהם ויקבע את זכויות שני הצדדים לגבי יתרתם. השופט פסק לטובת התובעים ופסק להם פיצוי כספי בסך 423,964.57 ₪ כדי לאזן את הפער המשמעותי בכושר ההשתכרות בין בני הזוג, כפי שהמליץ המומחה הממונה. השופט קיבל גם את חוות דעתו של המומחה, לפיה חוב שתבע הנתבע, המגיע לדודו, אינו חוב כספי ממשי ולכן אינו משפיע על שווי החברה או על חלוקת הנכסים. השופט דחה את טענת הנתבע כי התובע הבריח כספים מחשבונם המשותף, מחוסר ראיות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת לזכויות בדירה שמכרה התובעת, שכן היא ניתנה לה במתנה על ידי אביה ולא היוותה נכס משותף. הנתבע חויב לשאת בהוצאות משפט בסך 30,000 ₪, והתובע היה אמור לקבל את סכום הפיצוי בתוך 60 יום. פסק דין זה נועד ליצור חלוקה הוגנת של נכסי בני הזוג, שתשקף את מאמציהם המשותפים במהלך הנישואין, ותספק ביטחון כלכלי לבן הזוג החלש כלכלית.