ת"א 31155-11-19

תקציר

התובע תבע את הנתבע בטענה כי הוטעה לרכוש רכב בידיעה או בפזיזות מבלי לדעת כי היה מעורב בתאונה קשה. הרכב המדובר נמכר במסגרת הליך פשיטת רגל בו שימש הנתבע ככונס נכסים. התובע טען כי הנתבע היה צריך לדעת על תאונת העבר הנטענת של הרכב ולגלות מידע זה. לטענת התובע, לו ידע על מצב הרכב, לא היה רוכש אותו. הנתבע הכחיש כל ידיעה על התאונה הנטענת של הרכב וטען כי במסגרת מכירה מהירה של מימוש, אין עליו חובה לחקור ולברר את מצב הרכב. הרוכשים היו אמורים לקחת אחריות על בדיקת הרכב. בית המשפט בחן את מהות המכירה ואת התחייבויות הצדדים בעסקה מסוג זה. נמצא כי על כונס הנכסים לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי כל הצדדים המעורבים, לרבות הרוכש. במקרה של מכירת נכס בכינוס נכסים, במיוחד עסקאות AS-IS, הרוכש נוטל על עצמו את הסיכון ואחראי לבדוק את הנכס. בעוד שסעיף AS-IS ומהות המכירה אינם פוטרים את הכונס מחובת זהירות וגילוי, הם מגבילים את היקף המידע שיש לכונס הנכסים על הנכס, בהשוואה למכירה רגילה. אחריותו של הכונס היא אחריות מוגברת; עליהם לגלות כל פגמים מהותיים הידועים להם. במקרה זה, במודעה למכירת הרכב צוין כי כלי הרכב נמכרו כמות שהם, והכונס לא קיבל אחריות על מצבם. התובע, שהיה מודע לכך שלא יוכל לבדוק את הרכב לעומק, בחר שלא לבדוק פיזית את הרכב והשתתף בהליך המכרז, ובהמשך חתם על חוזה בו הוא מוותר על כל טענה בנוגע למצבו של הרכב. בית המשפט מצא כי התובע נכנס לעסקה ביודעו כי חסר לו מידע מלא על הרכב, תוך שהוא מקבל על עצמו את הסיכון של מעלותיו וחסרונותיו הלא ידועים. באשר לטענת התובע כי הרכב עבר תאונה קשה, ציין בית המשפט כי נטל ההוכחה מוטל על התובע. הראיות שהוצגו, לרבות שמאות שהושגה על ידי התובע, לא שכנעו את בית המשפט כי הרכב אכן עבר תאונה קשה. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי גם אם התובע היה מצליח להוכיח זאת, לא הוכח כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת על התאונה. הנתבע הסתמך על הערכת שווי שמאי שנערכה לצורך הערכת שווי הרכב במכירה למימוש מהיר, שלא גילתה תאונות. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא ביססה כל התנהלות מטעה או פגומה מצד הנתבעת. גם ניסיונו המאוחר של התובע להטיל על הנתבע אחריות שילוחית לרשלנות הנטענת של השמאי שהכין את הדו"ח עבור הנתבע נדחה. השמאי לא היה צד להליך ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן. זאת ועוד, התובע לא הניח את התשתית לטענה זו, וכונס הנכסים לא היה חייב לבחון את חוות דעתו המקצועית של השמאי. לאור האמור, דחה בית המשפט את תביעתו של התובע והורה לו לשלם את הוצאות הנתבע, תוך שהוא קובע אותן על סך של 20,000 ₪.