ת"פ 20690-03-13

תקציר

לאחר בחינת הראיות, השופט מצא את הנאשם אשם בשני סעיפים של איומים וסעיף אחד של תקיפה פשוטה (בן זוג). האירועים התרחשו בחודשים נובמבר ודצמבר 2012, על רקע הידרדרות בחיי הנישואים, על רקע חשדות לבגידה. באישום הראשון, "אירוע המברג", נראה הנאשם תופס את המתלונן בצווארו תוך שהוא אוחז במברג, ומשמיע מילות איום. באישום השני, "האירוע המאיים", איים הנאשם בקול רם על המתלוננת בשל חשדותיו כי נכנסה למשרדו. השופט פירט את העובדות והדגיש את חומרת האלימות בין בני זוג, במיוחד כאשר היא מתרחשת בדלתיים סגורות. מעשיו של הנאשם תוארו כתוקפניים, אימפולסיביים ומאיימים, וגרמו פחד למתלוננת. השופט שקל את הנסיבות הקשורות לעבירות, לרבות חומרת האיומים, התנהגותו הרכושנית והחשודה של הנאשם וההשפעה על המתלונן. אף שהאירועים לא היו מתוכננים והמברג לא פגע פיזית במתלוננת, השופט ציין את נוכחותה של בתם של בני הזוג במהלך אחד מהם. השופט שקל גם נסיבות אישיות, לרבות היעדר עבר פלילי של הנאשם, גילו, מחויבויותיו העסקיות והעובדה שהעבירות בוצעו במסגרת יחסי אישות מתוחים. בנוסף, השופט הכיר ברצונה של המתלוננת שהנאשם יעבור התערבות טיפולית ולא ייענש. בהתחשב בכל הגורמים, השופט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין חודשים ספורים לשנת מאסר, לצד סנקציות נוספות. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חמישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, דמי פיצוי בסך 2,500 שקלים למתלונן וקנס בסך 2,500 שקלים או 25 ימי מאסר. השופט הדגיש את אופי אמצע הדרך של גזר הדין, שמטרתו לאזן בין צדק לרחמים, והסביר את אופציית עבודות השירות כהזדמנות לנאשם לתרום לחברה. גזר הדין ניתן בנוכחות התובע, הנאשם והסניגור, כאשר תרגומו לאנגלית ניתן על ידי האחרון. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.