בש"פ 2092/22

תקציר

בבחינת הבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת מעצר, נקבע כי יש לדחות את הבקשה ללא מענה נוסף. אמת המידה לדיון בערעורים מסוג זה היא גבוהה, ומחייבת שאלה משפטית עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים או נסיבות חריגות המצביעות על פגיעה משמעותית בזכויות או עיוות דין. במקרה זה, טענות המבקש התמקדו בנסיבות אישיות בלבד, ולא העלו שאלות משפטיות רחבות יותר ולא עמדו בקריטריונים לנסיבות חריגות. החלטת בית המשפט המחוזי להותיר את המבקש במעצר נמצאה ראויה, שכן הראיות הצביעו על חשד כבד כי המבקש סיפק סם חשוד, אשר הצדיק חשש לסכנה פוטנציאלית. בנוסף, המקרה אליו התייחס המבקש נקבע כבלתי רלוונטי, שכן הוא עסק בהחזקת סמים ולא באספקתם לאחרים, והיה ספציפי לנסיבותיו. משכך, הבקשה נדחתה, ופסק הדין ניתן ביום 24.3.2022.