ע"פ 7115/04

תקציר

המערער זוכה מהאישומים המיוחסים לניסיון פיגוע, עבירות נשק וגניבה, לאחר שהיה עצור במשך תשעה עשר חודשים. הוא הגיש בקשה לפיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין עבור תקופת מעצרו. בית המשפט המחוזי העניק לו 40% מסכום הפיצוי המרבי, עליו ערער המערער, בטענה כי עליו לקבל את הפיצוי המרבי ואת ההחזר בגין הוצאות הגנתו. הערעור נדחה. בית המשפט מצא כי החלטת התביעה להגיש כתב אישום נגד המערער הייתה סבירה, נוכח הראיות המפלילות המשמעותיות שהיו קיימות באותה עת, ועל כן לא היה חסר בסיס להאשמה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי זיכויו של המערער נבע מספק, והתנהלותו בחקירתו – שבה שמר על שתיקה – תרמה למצבו. משך מעצרו ונסיבות נישואיו בעת שהותו במעצר נלקחו בחשבון בפסיקתו לפיצוי חלקי, החלטה שבית המשפט ראה בה החלטה מאוזנת. טענותיו של המערער בדבר מחדלי חקירה והתנהלות התביעה לא נחשבו מהותיות דיין כדי להשפיע על התוצאה. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי בדבר גובה הפיצוי הייתה סבירה ודחה את הערעור, מבלי להתערב בהחלטה שלא להשיב למערער את הוצאות הגנתו.