תפ"ח 191/12

תקציר

הנאשם ביקש עונש מופחת בהתאם לסעיף 300א(א) לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט להטיל עונש קל יותר על נאשם המבצע רצח אם הוא סובל מהפרעה נפשית חמורה או מפגיעה בכושרו השכלי, המגבילה במידה ניכרת את יכולתו להבין או להימנע ממעשיו. כמו כן, על בית המשפט להשתכנע כי הנסיבות אינן מצדיקות מאסר עולם. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. לאחר בחינת הראיות שהוצגו, לרבות הערכות פסיכיאטריות וטיעוני הגנה, מצא בית המשפט כי הנאשם לא סבל מהפרעה נפשית חמורה, וכי יכולתו להבין את הרצח ולהימנע ממנו לא הוגבלה באופן משמעותי. יתר על כן, אכזריותו הרבה של הרצח, שבוצע בשלושה כלי נשק שונים, תמכה בהטלת מאסר עולם. שני מקרים קודמים שצוטטו על ידי ההגנה, בהם ניתנו עונשים מופחתים, נבדלו מהמקרה הנוכחי על בסיס היסטוריה פסיכיאטרית וחוות דעת מומחים. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנסיבות אינן מצדיקות עונש מופחת, ויש לגזור על הנאשם מאסר עולם כקבוע בחוק בעבירת הרצח. כל שלושת השופטים הסכימו עם ההחלטה.