ת"א 5496-01-19

תקציר

פסק הדין המשלים מתייחס לסכסוך בין קבוצת דרים בילד בע"מ לבין חברת שר-אל משכנות בע"מ, אשר התקשרה בהסכמי שותפות בפרויקטים של התחדשות עירונית אך נקלעה למשבר. נחתם הסכם לפירוק השותפות, אך שר-אל לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות. לאחר מכן הגיש שר-אל תביעה נגדית בטענה להונאה, מרמה, מצגי שווא ועשיית עושר ולא במשפט על ידי דרים בילד, וביקש סעד כספי בסך 5.8 מיליון שקל. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיה של שר-אל ואת תביעתה שכנגד. פסק הדין מפרט שישה נימוקים לדחיית טענותיה של שר-אל. ראשית, שר-אל היא מפלגה מתוחכמת שקיבלה ליווי משפטי, וטענותיה בדבר הטעיה, מרמה ועשיית עושר ולא במשפט אינן עולות בקנה אחד עם הסכם פירוק השותפות עליו חתמה מרצונה. שנית, שר-אל נמנעה מהגשת חוות דעת חשבונאית שתתמוך בטענותיה הכספיות המורכבות, אלא הסתמכה על תצהיר קצר והעלתה טענות שלא הוכחו. שלישית, נקבע כי שר-אל עצמה עשתה שימוש שלא כדין בכספי המשותף, דבר הסותר את טענותיה נגד דרים בילד. רביעית, טענתה של שר-אל בדבר תשלום במזומן בסך 300,000 ₪ לדוד סולטן הייתה חסרת אמינות ולא נתמכה בתיעוד. חמישית, דוחות השמאות שהגישה שר-אל לתמיכה בטענותיה נמצאו בלתי אמינים ובלתי מקצועיים. לבסוף, הסכם פירוק השותפות לא כלל מצגים, דבר המקשה על ביסוס טענות בדבר מצג שווא, תרמית ועשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט הדגיש כי גם אם היה מבטל את הסכם פירוק השותפות מחמת מרמה או הטעיה, עדיין הפורום המתאים לסעד כספי היה בית המשפט המחוזי. עוד הובהר בפסק הדין כי לא ייפסקו הוצאות או שכר טרחה נוספים למי מהצדדים, שכן לא נערכו דיונים נוספים לאחר פסק הדין החלקי. פסק הדין המשלים, המתייחס לטענותיה של שר-אל בדבר הטעיה, מרמה ועשיית עושר ולא במשפט, אינו משנה את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין המקורי.