בש"פ 3565/15

תקציר

התיק נסוב סביב פרשנותו של סעיף 61(ג) לחוק המעצרים והאם בית משפט יכול להורות על מעצרו של אדם שהורשע בעבירה וממתין לגזר דין. המבקש במקרה זה שוחרר למעצר בית בהמתנה למשפטו, אך הערכאות הנמוכות יותר הורו על מעצרו בעקבות הרשעתו. השופט בפסק דין זה מסכים כי לערכאות הנמוכות יותר הייתה סמכות להורות על המעצר, שכן סעיף 61(ג) מעניק סמכות למעצר חוזר גם כאשר הנאשם אינו במעצר בעת ההרשעה. עם זאת, השופט חולק על החלטת הערכאות הנמוכות יותר בשאלה האם היא ראויה במקרה ספציפי זה. השופט מדגיש כי יש להימנע משלילת חירות לפני מתן גזר הדין, והרשעה לבדה אינה מצדיקה מעצר. במקרה הספציפי הזה, אין סיבה להאמין שהמבקש יימלט מהדין, שכן הוא שהה זמן משמעותי במעצר בית מבלי להפר את התנאים ולא צפה את הרשעתו. לפיכך, השופט קובע כי הערעור על החלטת הערכאות הנמוכות יותר מותר, והמבקש ישוחרר למעצר בית בתנאים מחמירים יותר ובפיקדון מזומן נוסף עד למתן גזר הדין.