תו"ב 54970-02-22

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע עבודות בנייה אסורות על חלקת אדמה. אחת הטענות המרכזיות שהעלתה ההגנה הייתה כי התביעה לא הביאה ראיות מספיקות בנוגע לזיהוי הקרקע עליה בוצעה העבירה, וכי תוצאות הפקת מערכת ה-GIS אינן קבילות. בית המשפט דחה טענות אלה וקיבל את ראיות התביעה בנוגע לזיהוי הקרקע, בהתבסס על עדויות הפקחים וביקוריהם במקום, וכן על הגשת תצהירים ותוצרים ממערכת GIS, שנחשבו קבילים. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע לא הוכיח את חוסר זיקתו למקרקעין. עדויות הפקחים, יחד עם הודאותיו של הנאשם עצמו והתנהגותו במהלך החקירה, הובילו את בית המשפט למסקנה כי אכן היה לו קשר לקרקע והוא ביצע את העבודות האסורות. טענות ההגנה בדבר חוסר מעורבותו הנטען של הנאשם נמצאו בלתי משכנעות, שכן לנאשם ניתנה הזדמנות להציג ראיות סותרות אך בחר שלא לעשות כן. לפיכך הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, והטיל עליו את האחריות לעבודות הבנייה האסורות כמפורט בכתב האישום.