בש"פ 1363/16

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על מעצר עד להחלטה בדבר הסגרתו של המערער לארצות הברית. השופט פותח בהתוויית המסגרת המשפטית, הכוללת את סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, תוך הדגשת הצורך בראיות לכאורה, עילות מעצר והיעדר חלופות מעצר. בנוסף, בהקשר של הסגרה, נכנסות לתמונה חובותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל לשתף פעולה עם מדינות אחרות על פי אמנות הסגרה. במקרה דנן, העבירות המיוחסות למערער – אונס קטין והתעללות מינית בקטין – הן חמורות ביותר, ועלולות לגרור עונש מאסר של 25 שנה במדינה המבקשת, המצדיק מעצר. השופט מדגיש את היעדר קשריו העמוקים של המערער לישראל, המגדיל את סיכון הטיסה בשל העונש החמור הצפוי לו בארצות הברית. זאת ועוד, עמדתו השלילית של שירות המבחן ביחס לחלופת המעצר המוצעת, לצד הסכם ההסגרה של ישראל עם ארה"ב, שוקלת לטובת המשך המעצר. השופט מכיר בכך שבית המשפט אמנם אינו מחויב להמלצות שירות המבחן, אך הנסיבות אינן מצדיקות חריגה מהערכתו השלילית. בהתחשב בשיקולים אלה, בקשת השחרור נדחית, ומעצרו של המערער נותר על כנו, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בעניין הסגרתו, הצפויה בסביבות יום 8.3.2016.