עב"ל 19342-02-12

תקציר

פסק דין זה של המוסד לביטוח לאומי מתייחס לערעור של עורך דין שביקש להכיר באוטם שריר הלב שלו כפגיעה בעבודה. עובדות המקרה היו כרוכות בעימות זועם עם גיסו של המערער, שהתרחש זמן קצר לפני שהמערער לקה באוטם שריר הלב. בית הדין האזורי דחה בעבר את טענת המערערת, בהתבסס על חוות דעת של מומחה רפואי, לפיה מצבו הרפואי הקודם של המערער היה הגורם המכריע בהופעת אוטם שריר הלב, וכי השפעת אירוע העבודה הייתה מזערית בהשוואה. עוד קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין התקף הלב. המערער טען כי קביעת הסיבתיות המשפטית נתונה לסמכותו של בית המשפט ולא של המומחה הרפואי, וכי היה על בית המשפט להתערב במקרה זה. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי קבע כי חוות הדעת של המומחה ברורה ואין לסטות ממנה בקלות. חוק הביטוח הלאומי קובע כי על מנת שאוטם שריר הלב ייחשב כפגיעה בעבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין "אירוע חריג" לבין האוטם. בסופו של דבר, פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי התקבלה, והערעור נדחה. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, והסכים כי המערערת לא סיפקה סיבה משפטית לכך שבית המשפט יסטה מחוות דעתו של המומחה הרפואי, וכי די בממצאי המומחה בדבר היעדר הסיבתיות וההשפעה המינימלית של אירוע העבודה כדי לדחות את התביעה.