ת"א 8758-03-11

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעה כספית בסך מיליון ₪ שהגישה חברת ב.ג. אלפא בע"מ (התובעת) נגד מאיר יודסין (הנתבע) בגין חובות שנבעו מהלוואות שנלקחו בין השנים 1995-1997. הנתבע טוען כי חלה התיישנות, שכן התביעה הוגשה מעבר לפרק הזמן של שבע שנים. עם זאת, טוען התובע כי תקופת ההתיישנות הוקפאה כאשר התובע המקורי, בנק התעשייה הפתוח לישראל בע"מ, הגיש תביעת חוב לכונס הנכסים לאחר שהוצא צו כינוס נכסים כנגד הנתבע. השאלה המרכזית שבמחלוקת היא האם הגשת תביעת חוב זו לכונס הנכסים עוצרת את שעון ההתיישנות. הנתבע הוכרז פושט רגל בשנת 2007, והליכי פשיטת הרגל בוטלו בשנת 2010. בית המשפט מצדד בתובע וקובע כי הגשת תביעת החוב לכונס הנכסים אכן עוצרת את תקופת ההתיישנות. זאת, בהתבסס על פסיקות קודמות, כגון פרשת גולדמן, הקובעת כי מעמדו של נאמן בפשיטת רגל שקול למעמדו של רשות שיפוטית לצורך תקופת ההתיישנות. תביעת החוב, המוגשת בתוך פרק הזמן הנדרש, נחשבת אפוא להליך אזרחי ומפסיקה את תקופת ההתיישנות. לפיכך, התביעה העיקרית שהגישה ב.ג. אלפא בשנת 2011 אינה כפופה לתקופת ההתיישנות. טענת הנתבע כי תפקידו של כונס הנכסים טרם הכרזת פשיטת הרגל שונה מזה של נאמן נדחית, שכן בית המשפט קובע כי מהות התפקיד נותרה בעינה. בנוסף, נבחנות גם תכליותיה של תקופת ההתיישנות, הכוללות את הקושי לטפל במקרים ישנים, את הנחת הוויתור או המחילה לאורך זמן, ואת האינטרס של הנתבע בוודאות. בית המשפט מגיע למסקנה כי הנתבע היה מודע לתביעת החוב ואינו יכול לתבוע מחילה או נזק ראייתי. סיכומו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת התובע וקובע כי התביעה שהוגשה בשנת 2011 תקפה ואינה כפופה לתקופת ההתיישנות. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובעת, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן ביום 19.3.2014.