ת"א 14602-12-20

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לביטול היתר ההמצאה, שהוגשה על בסיס התקנות, נדחית. ההחלטה התקבלה על סמך סעיפים 50(4) ו-(6) לתקנות. לדברי בית המשפט, התובעת הציגה עילת תביעה המבוססת על ההפרה הנטענת של זכויות בלעדיות שהוענקו על ידי אופרה ישאל. טענותיה של התובעת נסובות סביב הסכם משנת 2000 שהעניק לה זכויות בלעדיות למכירת התוכנה של אופרה בישראל. למרות שאופרה טוענת כי החוזה נחתם באיטליה, בית המשפט מצא כי הפרת החוזה ומניעת קיומו, התרחשו בישראל. לפיכך, הדין הישראלי חל במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי התביעה עומדת בעילות ההמצאה הקבועות בתקנה 166 לתקנות. כמו כן, בית המשפט בחן את נאותות הפורום ומצא כי ישראל היא הערכאה הראויה למחלוקת. ההחלטה בבקשה לביטול היתר ההמצאה מתקבלת ללא דיון, בהתאם לברירת המחדל הקבועה בתקנות. היתר ההמצאה נותר על כנו, ואופרה נדרשת לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. החלטה זו אינה מצביעה על אכיפת הסכם 2000 או על זכויות הבלעדיות, אלא קובעת כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לברר את טענות התובע.