עב"ל 458/99

תקציר

בערעור ניתן ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, אשר דחה את טענת המערער כי יש לסווג את אוטם שריר הלב ממנו סבל ביום 12.7.96 כתאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. המערער, חוקר פרטי ויועץ ביטחוני למפלגת העבודה במהלך מערכת בחירות, טען כי הלחץ מסכסוך תשלומים מעוכב גרם לאוטם שלו. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות משמעותיות לאירוע חריג שקדם לאירוע הרפואי, והדגיש כי הלחץ היה מתמשך ולא קשור לטריגר ספציפי. בערעור נטען כי על בית הדין להכיר באוטם כתאונת עבודה או כאירוע חריג הדורש חוות דעת של מומחה רפואי. עם זאת, בית הדין לערעורים אישר את ההחלטה הראשונית, והדגיש כי המערערת לא הצליחה להוכיח אירוע עבודה חריג. הוא ציין כי אוטם שריר הלב דורש אירוע חריג להכרה כתאונת עבודה, וטענות סובייקטיביות של לחץ זקוקות לראיות אובייקטיביות. חשבונותיו של המערער עצמו לא תמכו באירוע של מתח משמעותי הקשור לשיחת הטלפון הנטענת בדבר עיכובים בתשלומים. בנוסף, רישומי בית החולים והצהרות שקדמו לערעור הצביעו על לחץ במשך חודשים ולא על אפיזודה דיסקרטית הקשורה לעבודה. בית המשפט מצא גם אי התאמות בעיתוי עיכובי התשלומים, שהחלישו את הקשר הסיבתי. לפיכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, תוך שמירה על פסיקת הערכאה הנמוכה יותר.