ת"א 22965-10-19

תקציר

התיק סובב סביב תאונת עבודה בה הייתה מעורבת משאית המסווגת כמשאית "מטען אשפה דחוס". אין מחלוקת על נסיבות התאונה: התובע נפגע במהלך עבודתו על המשאית, במהלך תיקון או החלפת זרועה האחורית. עיקר הטענה נעוצה בקביעה האם התאונה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק תאונות דרכים. אם כן, התובע יכול לתבוע פיצויים על פי החוק. הגדרת "תאונת דרכים" בחוק כוללת אירועים שנגרמו כתוצאה מניצול כוחו המכני של הרכב, ובלבד שהרכב לא שינה את ייעודו המקורי. התובע והנתבעים התווכחו האם הכוח המכני של המשאית שימש לייעודה המקורי בעת התאונה. התובעת הצהירה כי כוחה של המשאית נוצל להנמכת היד במהלך התיקון, באותו אופן בו היא תשמש למטרה שאינה תחבורתית של המשאית – איסוף ודחיסת נייר. הנתבעים טענו כי הכוח המכני של המשאית שימש לתיקון הרכב או לטיפול בו ולכן לא מילא את תפקידו הדו-תכליתי. בית המשפט בחן את הסיבתיות העובדתית והמשפטית לתאונה. נמצא כי הנמכת היד, שפגעה בתובע, נעשתה באותו אופן שבו הייתה נעשית למטרה המקורית של המשאית, שלא לתנועה, רתימת פח נייר והרמה שלו. עוד ציין בית המשפט כי הסיכון לנזק היה צפוי מראש ובמסגרת הסיכון שנוצר מניצול כוחה המכני של המשאית לייעודה המקורי. כך נקבעה הסיבתיות המשפטית. מאחר שהמשאית לא שינתה את ייעודה המקורי, והתקיימו סיבתיות עובדתית ומשפטית כאחד, קבע בית המשפט כי התאונה מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק תאונות דרכים. כתוצאה מכך התקבלה תביעת הפיצויים והנתבע חויב לשלם לתובע 100,000 ₪.