בג"צ 4267/93

תקציר

בפסק דין משמעותי התייחס בג"ץ לעניינו של סגן השר פנחסי, שהוגש נגדו כתב אישום פלילי חמור בגין רישום כוזב, הצהרות כוזבות וניסיונות הונאה, הקשורים בעיקר לפעילות בתקופתו בתנועת ש"ס. למרות האשמות אלה, בחרה הכנסת שלא להסיר את חסינותו, כלומר לא ניתן היה להעמידו לדין בעת שכיהן כחבר כנסת. בית המשפט היה צריך לקבוע אם הוא יכול להישאר בתפקיד סגן השר. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם היעדר הוראות חוק מפורשות להעברת שר או סגן שר בשל כתב אישום מרמז על "הסדר שלילי", שלפיו עליו להישאר בתפקידו עד להרשעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לראש הממשלה ולשר סמכות שיקול דעת רחבה לפטר סגן שר. הם הדגישו את חשיבות השמירה על אמון הציבור בממשלה והדגישו כי אישומים חמורים נגד פקיד בכיר עלולים לערער אמון זה. בית המשפט קבע כי הסמכות הרחבה המוקנית לראש הממשלה הופכת לחובה לפעול במקרים בהם המשך כהונתו של הנאשם פוגע באמון הציבור בטוהר המידות של הממשלה. האמינות והמוסר בשירות הציבורי מכתיבים כי כאשר נושא משרה בכיר מואשם בעבירות חמורות, ובפרט כאלה הפוגעות בכספי הציבור וביושרו, סביר והכרחי להעבירו מכהונתו כדי לשמור על טוהר המידות והאמון הציבורי. למרות טענותיו של פנחסי בדבר אופי עבירותיו וההיבטים הפוליטיים של מינויו, קבע בית המשפט כי השלכות מעשיו חמורות דיין כדי לחייב את הדחתו. החלטה זו מדגישה את האיזון בין שיקול הדעת המשפטי לבין שמירה על משילות אתית, וממחישה את תפקידה של הרשות השופטת להבטיח כי פעולות הרשות המבצעת עולות בקנה אחד עם החוק והצדק, ובכך לשמור על עקרונות דמוקרטיים ואמון הציבור.