ע"א 3202/99

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על שני מקרים נפרדים של שתי משפחות (צרי ומשפחה נוספת) שהיו פטורות שתיהן מתשלום היטל השבחה על נכסיהן, החלטה שהמערערת, ככל הנראה גוף ממשלתי, חלקה עליה. בית המשפט פסק לטובת המערער. בבעלות משפחת צרי הייתה חלקת אדמה שעליה נבנה בית בן קומה אחת. הם התקשרו בהסכם לבניית בניין בן שלוש קומות ותשע דירות על המגרש, ויקבלו ארבע מהדירות. בבעלות המשפחה השנייה היה בית פרטי אותו תכננו להחליף בבניין בן שתי קומות ובו ארבע דירות. בשני המקרים היו המשפחות פטורות מההיטל על כל הדירות המתוכננות, שסבר המערער כי יש להגביל אותן לדירה אחת למשפחה. בית המשפט בחן את החוקים הרלוונטיים, לרבות חוק התכנון והבנייה ותיקוניו, ופירש את סעיפיו בקפידה. נקבע כי הפטור מהיטל השבחה נועד לדירה אחת בלבד, שכן מטרת ההיטל היא להבטיח צדק חברתי על ידי הפניית התועלות הכספיות של החלטות תכנון ממשלתיות להוצאות חברתיות. פירוש החוק כפי שהציעו המשפחות יחטיא את תכלית ההיטל ויוביל לתוצאות בלתי צודקות. בית המשפט התייחס גם לרציונל העומד מאחורי הפטור ממס שבח, הדומה לזה של היטל השבחה. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את טענת המערערת וקבע כי המשפחות פטורות מההיטל על דירה אחת בלבד כל אחת, תוך שהוא מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום. המשפחות חויבו לשלם שכר טרחת עורכי דין בסך 25 אלף שקל בשני התיקים.