עת"מ 39759-02-12

תקציר

העתירה קוראת תיגר על הגבייה המנהלית של חוב ארנונה על ידי עיריית ירושלים הקשור לנכס הרשום על שם העותר. העותרת טוענת כי החוב שנוי במחלוקת, תוך שהיא מצטטת תביעה אזרחית מקבילה שהגישה העירייה, ומבקשת לעכב את הליכי הגבייה. הרקע העובדתי מתאר שנים של ניסיונות גבייה, התנגדויות והסדרי תשלום. בית המשפט דוחה את העתירה, ואינו מוצא טעם בטענות העותר בדבר שימושיות הנכס ובעלותו. היא קובעת כי טענות העותר בעניינים אלה הן מחוץ לסמכותו וחסרות תוכן, שכן העותרת לא מיצתה את ההליכים המשפטיים הנדרשים והציגה גרסאות בלתי עקביות לאירועים. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענות להתיישנות, תוך הכרה בפעולות העירייה לגביית חובות ובהודאה של העותרת בחוב באמצעות תשלומים חלקיים. באשר לתוקפו של העיקול על חשבון הבנק של העותר, מקבל בית המשפט את עמדת העירייה כי אין משמע שהחוב שנוי במחלוקת, ואין בתביעה האזרחית שבאה בעקבותיה כדי לפסול את התביעה המנהלית הקודמת. בית המשפט מגיע למסקנה כי הליכי הגבייה היו כדין, והעתירה נדחית בהוצאות שנפסקו לעירייה. פסק הדין יוגש לשני הצדדים.