בר"מ 5396/15

תקציר

התיק נסוב סביב המבקש מס' 1, אזרח ישראלי, והמבקש מס' 2, אזרח בולגרי, אשר הגישו בקשה למעמד בישראל על בסיס קשריהם. המבקש מס' 2 נכנס לישראל באשרת תייר אך שהה בה לאחר שטען כי התגורר עם המבקש מס' 1. הרשויות הישראליות דחו את בקשתן לאחר שהתברר להן כי המבקשת מס' 1 עדיין נשואה וחיה עם בעלה, ולפיכך הקשר אינו בלעדי. החלטה זו אושרה על ידי בית הדין לעררים, והובילה את המבקשים להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו. בית המשפט דחה את בקשתם לצו ביניים כדי להישאר בארץ במהלך הליך הערעור, בנימוק של אופי לא בלעדי של מערכת היחסים ביניהם. לאחר מכן פנו המבקשים לבג"ץ בטענה כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן את צו המניעה. עם זאת, שופט בית המשפט העליון הסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי מערכת היחסים בין המבקשים נעדרת בלעדיות וכי יציאתו של המבקש מישראל לא תפגע בהליך הערעור. בהיעדר סיכוי לשהייה זמנית, האפשרות היחידה של המבקשים הייתה להמתין לתוצאות ערעורם מבולגריה. ההחלטה התקבלה לאחר ששקלו מכלול הנסיבות וקביעה כי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשים. הבקשה לצו מניעה נדחתה, והצו הארעי הוסר, תוך מתן שהות למבקש להסדיר את יציאתו.