צ"ו 8930-07-23

תקציר

בית הדין לא מצא כל הצדקה לטענת התובע כי פיטוריו ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר היו שלא כדין. התובע, מפקח שהועסק על תנאי, טען כי לא ניתנה לו הכשרה והדרכה ראויה, וכי פיטוריו נבעו משיקולים זרים ולא הייתה לו הצדקה ראויה. עם זאת, בית המשפט מצא את גרסתו לאירועים כבלתי עקבית וסותרת, ומלאה באי דיוקים. עוד נקבע כי התובע היה מודע לציפיות ולדרישות מתפקידו, וניתנו לו מספר הזדמנויות לשפר את ביצועיו, אך לא עשה כן. גם הליך השימוע טרם פיטוריו נמצא כי התנהל כדין, תוך מתן הזדמנות סבירה לתובע להיערך ולהגיב. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת התובע כי היה מקום לזמן עדים רלוונטיים, שכן התובע עצמו יכול היה לזמן אותם והראיות מצביעות על כך שלא מילא את תפקידו בתפקידו. ככלל, קבע בית המשפט כי טענת התובעת אינה שלמה ואינה משכנעת, ועל כן דחה אותה במלואה. התובע חויב בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך הדין בסך 9,500 ₪ בתוך 30 יום. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.