ע"ע 11594-05-10

תקציר

חברת החשמל לישראל בע"מ (המערערת) ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי כי החלטת החברה לפתוח בהליך "בירור ניהולי" בעניינו של אחד מעובדיה (המשיב) הייתה שלא כדין. שורש המחלוקת היה האם החלטת החברה התקבלה כדין במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המוקנית לחברה. החברה טענה כי המעשים המיוחסים למשיב מהווים כשלים ניהוליים, ואילו המשיב וועד העובדים טענו כי מדובר בעבירות משמעת, שיש לטפל בהן באמצעות הליך משמעתי בו מעורב הוועד. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופטת וירט-ליבנה, הסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגישה כי היה על החברה לפעול לפי ההליך המשמעתי שהוסכם עם נציגות העובדים. לדעת הרוב, הליך הבירור הניהולי לא עוגן בהסכמים הקיבוציים ולא עירב את ועד העובדים, ומהותה של ההחלטה הייתה סנקציה משמעתית. לפיכך נדחה הערעור, והחברה חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. השופט עמירם רבינוביץ חלק על כך וטען כי התנהלות המשיב מהווה כשל ניהולי וכי צמצום סמכויות החתימה הוא צעד מניעתי ולא עונש. כתוצאה מכך, הפררוגטיבה הניהולית אפשרה לחברה לנקוט בפעולה זו מבלי לנקוט בהליך המשמעתי.