הפ"ב 51826-07-12

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לבטל את שלושת פסקי הבוררות, ופסק לטובת בקשת המשיבים לאשר את הפסק. המבקש ניסה להעלות טענות במספר עילות ביטול, אך אלה היו מוגבלות בבוררות מסוג זה. בית המשפט מצא כי טענות המבקש חסרות שחר. המבקש טען כי לבוררים לא הייתה גישה לראיות מסוימות, אך בית המשפט קבע כי באחריות המבקש להציג את הראיות וכי הבוררים אכן עיינו בחומר הרלוונטי. טענות המבקש נגעו במידה רבה לגופו של עניין ועל כן לא היו תקפות בהקשר זה, שכן תפקידו של בית המשפט בבואו לבטל פסקי בוררות אינו להעריך את נכונות פסק הבוררות אלא לזהות עילות ביטול. גם פסקי הבוררות נמצאו סבירים ומבוססים דיים, וטענות המבקש בדבר פגמים פרוצדורליים וחוסר צדק נדחו. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי ככלל יש לקיים פסקי בוררות כדי לכבד את האוטונומיה של הליך הבוררות ואת הסכמת הצדדים לכך. מאחר שהמבקש לא הוכיח עילה מוצדקת לביטול ולא נגרם לו עיוות דין, דחה בית המשפט את הבקשה ואישר את הפיצויים הראשון, השני והמשלים, תוך שהוא מורה למבקש לכסות את הוצאות המשיבים.