עמ"נ 33553-01-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לדחיית ערעור על מענק של בעל עסק שבקשתו נדחתה על ידי רשות המסים בשל מה שלטענת רשות המסים היה היעדר קשר ישיר בין הירידה בהכנסות העסק לבין מגפת הקורונה. בית המשפט פירט בהרחבה את הבסיס המשפטי לחוק הסיוע הכלכלי, שנועד להעניק תמיכה מהירה ופשוטה לעסקים שנקלעו לאיומים קיומיים עקב המגפה. על פי החוק, כדי להיות זכאי למענק, הכנסות העסק בתקופת הזכאות למגפה היו צריכות לרדת ביותר מ-40% בהשוואה לתקופות המקבילות בשנת 2019. המערערת טענה כי רשות הערר פגעה בזכותה לשימוע הוגן בכך שלא נתנה הזדמנות נאותה להתייחס לשאלות חדשות שהעלתה ועדת הערר במהלך הדיון, שהתמקדו בהכנסות שדווחו בחודש ספטמבר 2020 ובסתירה לכאורה בטענות המערערת. בית המשפט הסכים והדגיש כי סמכויות הוועדה הן אדברסריות והיא אינה יכולה להעלות סוגיות שלא נטענו על ידי הרשות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה בלתי סבירה וחסרת בסיס, שכן היא התעלמה מעובדות מרכזיות והסתמכה על חששות להסטת הכנסות שלא הוכחו כראוי. השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות הרשות בסיכום טיעוניה ותיארה אותה כרשלנית ומטעה. בסופו של דבר התקבל הערעור, החלטת הוועדה בוטלה ורשות השידור חויבה לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין.