דנ"א 3426/17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת העותר לדיון נוסף בפסק הדין שניתן ברע"א 7205/16. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי המשנה לנשיא א' רובינשטיין, בהסכמת השופטים י' דנציגר וא' ברון, דחה ערעור שהגישה העותרת בנוגע לדברים שכתב עליה המשיב בחוות דעת מקצועית. פסק דין זה הבהיר את פרשנותו של סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, שעניינו פרסומים מותרים הפטורים מלשמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. העותר טען כי פסק הדין סותר את כוונת המחוקק ופסיקות קודמות, וביקש לקיים דיון נוסף בנושא בשל חשיבותו, מורכבותו וחידושו. עם זאת, בית המשפט קבע כי פסק הדין אמנם מבהיר את הפסיקה הקיימת, אך אינו עומד ברף הגבוה מאוד הנדרש כדי להצדיק דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. פסק הדין, על אף השלכותיו, לא נחשב בעל חשיבות מספקת כדי לחרוג מהפרקטיקה המקובלת של בית המשפט. משכך, נדחתה הבקשה לדיון נוסף, תוך אישור פסק הדין הקודם ודחיית תביעת העותר.