דנג"צ 2469/15

תקציר

החלטת השופט היא כי בקשת המבקשים לדחות את פסק הדין אינה מתקבלת. אין בתיק חשיבות משפטית חריגה ואין בו חידוש מהותי או קושי המצדיק דיון נוסף כאמור בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. אין די בטענות המבקשים, שבמרכזן תחולת החוק ותוצאתו, כדי להצדיק דיון נוסף. השופטת מדגישה כי פסק הדין מחיל הלכה פסוקה על מקרה ספציפי ואינו כרוך ביצירת תקדימים משפטיים חדשים כטענת המבקשים. כך למשל, פסק הדין מנתח את חוקתיותו של חוק השידור הציבורי מבלי לשנות את פסקי הדין הקיימים בתחום דיני העבודה. בנוסף, מציינת השופטת כי טענות המבקשים בדבר כלל השחרור, הזכות לשוויון וההשפעה המפלה הן ערעוריות באופיין ואינן מצדיקות דיון נוסף. השופט מכיר בחוסר שביעות הרצון של המבקשים מפסק הדין, אך מדגיש כי מנגנון הדיון הנוסף לא נועד לשנות תוצאות קונקרטיות או לשמש ערעור נוסף. מאחר שפסק הדין אינו קובע תקדימים חדשים, אין הצדקה לדיון נוסף, והשופט דוחה את בקשת המבקשים.